כשאין הסכם ממון- יש סכסוכים במשפחה

אנשים נוטים שלא לחשוב מראש על סיטואציות לא נעימות העלולות לצוץ בחייהם. כך למשל, אינם רוצים

לדמיין מצב בו הנישואין ו/או מערכת היחסים הזוגית (גם בלא נישואין פורמליים) שלהם יעלו על שרטון.

למרות זאת, מגלים אחריות כלפי עצמם ועורכים פוליסת ביטוח או פותחים תוכנית פנסיה לימי זקנתם. כך גם רצוי ומומלץ לערוך הסכם ממון, שיקבע מראש, כל עוד מערכת היחסים מושתתת על אהבה ושיתוף, כיצד יחולק הרכוש בימים פחות יפים, כאשר האמוציות ישלטו ולא ההיגיון.

לעיתים צוברים בני הזוג רכוש, שחלקו אולי היה ברשות אחד הצדדים עוד טרום הקשר הזוגי, או התקבל בירושה או במתנה במהלך חייהם המשותפים.

גיל הנישואין עולה בארץ, מה שיוצר מצב בו יש לבני הזוג הון התחלתי שצברו עוד טרם הכירו את בן הזוג, ולא תמיד הם מעוניינים לחלוק עימו את אותו רכוש.

מנגד, ואולי כחלק מהעלייה בתוחלת החיים, מתרבים המקרים של "פרק ב", אז בוודאי כל אחד מבני הזוג כבר צבר טרם הקשר הזוגי הון ונכסים, כולל נכסי מוניטין, אותם הוא אינו מעוניין לחלוק עם בן הזוג במקרה של פרידה.

גם החיים יחד בלא נישואים, במסגרת ידועים בציבור (לרבות אצל זוגות חד-מיניים), מחייבת מחשבה על עריכת הסכם ממון על פיו יחולק הרכוש במקרה של פירוד.

הסכם ממון חייב להתייחס לרכוש קיים (טרום הקשר), רכוש עתידי (שנצבר במהלך הקשר הזוגי) והסדרת חלוקת הרכוש בעת משבר וסיום הקשר הזוגי (בין אם מדובר בנישואין או ידועים בציבור). הסכם ממון ניתן לערוך לפני הנישואין, במהלך נישואין או לקראת סיום הנישואים (ואז מדובר למעשה על הסכם פירוק השיתוף).

ההסכם חייב להיערך בכתב, ולקבל אישור של בית משפט לענייני משפחה על מנת שיהיה לו תוקף חוקי. רצוי ומומלץ אם כן לפנות לעורך דין ולהסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג בהסכם ממון, עוד לפני תחילת הקשר או במהלכו, טרם פרוץ סכסוך חלילה, ולבקש מבית המשפט ליתן לו תוקף של פסק דין.